מאז ומתמיד הייתי בן אדם של מילים. 
כמו שאומרים, וורבלית, לשון חדה, יודעת להסביר את עצמה.
אבל בעצם כשאני נזכרת, תמיד חיפשתי עוד דרכים לבטא את עצמי באמת. כשאני אומרת באמת, אני מתכוונת לחלקים העמוקים והפנימיים, אלו שלא תמיד נחשפים בקלות. כך גיליתי במשך השנים, שהחיבור בין מילים, חומר ויצירתיות מסקרן אותי. 

כמטפלת, רציתי מרחב בו יש עוד שפה להתבטא בה, מלבד דיבורים. כלי שיאפשר למי שמגיע למפגש, תנועה ועשיה ממשית, כזו שנותנת תחושה שמי שמוכן להתנסות ולחוות, יכול לחקור וליצור שינוי אמיתי בחיים שלו.

כעובדת סוציאלית פגשתי אנשים במשברי חיים מורכבים וגיליתי, כל פעם מחדש, כמה כוחות יש באנשים. הגוף שלנו זוכר וחווה באופנים הרבה יותר עמוקים ומורכבים מאשר מילים שאדם מתאר על שעבר. 

הבחירה להוסיף טיפול באמנות איפשרה לי להציע למטופלים חוויה נוספת דרך מגע ושימוש בחומרים. טיפול באמנות מחזק כוחות וחוויה של הגשמה וביטוי עצמי אותנטי, ללא כל צורך בניסיון או בכישרון אומנותי. 

בתוך קשר משמעותי, אני מעודדת סקרנות ורצון לגעת בחומרים ממשיים, ומזמינה לחפש ולמצוא משמעות עמוקה של חומרי הנפש. קראתי לזה, לָגַעַת בַּחוֹמָרִים שֶׁבָּך.
כי לגעת, זה להיות במגע.
ולהיות במגע, זה להסכים להרגיש, באמת.